?האם אתם עדיין משתמשים ב - "מינ-מקס" בניהול המלאי שלכם

חלק מהשיטות והתהליכים המקובלים בניהול ממש נוגדים את מטרות הארגון ובכל זאת ממשיכים להיות הנורמה. בעבר, הייתי  מופתע כאשר הייתי "נתקל" בדוגמאות כאלו אצל לקוחותיי, לא מבין איך יכול להיות שלאור הידע הקיים היום והתקדמות הטכנולוגיה, חברות ממשיכות להשתמש בשיטות המרחיקות אותן מהמטרות אותן הן שואפות להשיג. אנו נוהגים לקרוא תהליכים ושיטות אלו “Disabling Procedures”.

מאמר זה אינו נוגע בסיבות לקיום המתמשך של שיטות אלו, אלא מתמקד באחת מהן הנפוצה במיוחד בעולם ניהול שרשרת האספקה. שיטה המביאה יותר נזק מאשר תועלת ואשר הינה תורמת מרכזית לקיומן של התופעות אותן היא אמורה למנוע. זוהי שיטת המינ-מקס (מינימם-מקסימום).

כאשר מנהלים מלאי אנו שואפים להחזקת מלאי נמוך ככל האפשר אשר עדיין מבטיח זמינות מספקת. גישת המינ-מקס אמורה לספק את התשובה הכלכלית ביותר לשאיפה זו. בין אם משתמשים בגישות מתמטיות כמו EOQ (Economical Order Quantity) או איזו מנגזרותיה, או "סתם" שיקול דעת הגישה התוצאתית היא אחת מהבאות:

• חידוש מלאי כמותי – כאשר המלאי יורד אל מתחת לרמה מוגדרת מראש הזמנה לחידוש המלאי לרמת המקסימום שלו מונפקת (ללא תלות בכמה זמן חלף), או
• נקודת הזמנה - כאשר תקופה מוגדרת מראש של זמן חלפה מהאספקה הקודמת, הזמנה לחידוש המלאי לרמת המקסימום שלו מונפקת (ללא תלות בכמות שנצרכה).

 באופן גרפי, זה נראה כך:

 כפי שכבר ציינתי, אנו מחפשים לעשות "אופטימיזציה" למלאי – להחזיק מעט ככל האפשר ועדיין להבטיח זמינות מספקת. אולם, לרוב אנו לא יודעים ברמת דיוק מספקת מה תהיה הצריכה בתקופה מסוימת ולפיכך אנו משתמשים בסוג כזה, או אחר, של תחזית לקביעת נורמות המלאי של המינ-מקס. שוב, אין זה משנה אם השתמשנו בגישות פורמאליות לביצוע התחזית, גם קביעה שרירותית של כמות המלאי היא סוג של תחזית. פועל יוצא מכך הוא שדיוק המלאים שלנו תלויים מאוד בדיוק התחזית שלנו. ובכן, מה משפיע על דיוק התחזית?

דיוק התחזית מושפע ישירות משני גורמים מרכזיים:

• אופק התחזית – ככל שאופק התחזית ארוך יותר, כך רמת הדיוק של התחזית נמוכה יותר.
• גודל המדגם (החלק של האוכלוסיה הצורכת המכוסה על ידי התחזית) – ככל שגודל המדגם קטן יותר, כך רמת הדיוק של התחזית נמוכה יותר.

כל מדיניות מינ-מקס מאריכה באופן מלאכותי את אופק התחזית: חידוש מלאים מאריך את אופק התחזית בתקופה שלוקח למלאי לרדת מרמת המקסימום שלו לרמה המינימום, שבה תונפק הזמנה חדשה. גישת נקודת ההזמנה מאריכה את אופק התחזית בזמן העובר מהאספקה הקודמת ועד לסיום התקופה המוגדרת מראש לניפוק ההזמנה הבאה. על ידי הארכת אופק התחזית, באופן בלתי נמנע, דיוק התחזית מתדרדר ובהתאם מתדרדר גם דיוק המלאי. ואין להיות מופתעים מכך שהתוצאה היא אי-הלימה בין המלאים בפועל לביקוש. באופן סטטיסטי עודף, או חוסר מלאי לפריט הוא תוצאה מקרית, אבל השימוש במינ-מקס מבטיח עודפים וחוסרים בוודאות.

לגישת המינ-מקס יש השלכות שליליות נוספות, חלקן לכשעצמה וחלקן כאשר היא מצטרפת לגישות מקובלות אחרות לניהול מלאי. להלן מספר דוגמאות:

- לעתים קרובות גישת המינ-מקס משולבת בניתוח פארטו, כזה או אחר, הנעשה ברמת הפריט. כתוצאה  
  מכך פריטים שונים, גם כאשר הם שייכים לאותה קבוצה לוגית (ספק, לקוח, מיקום וכדומה) מנוהלים על
  פי מדיניות שונה, דבר המבטיח פגיעה בביצועי המערכת כולה. שקלו לדוגמא את השאלות הבאות –
  האם אתם רוכשים מספק אחד רק פריטי "A"? האם הפריטים שהם "A" אצלכם, הם פריטי "A" אצל
  הספק שלכם? כאשר הלקוחות שלכם רוכשים מכם, האם הם רוכשים רק פריטים השייכים לקטגוריה
  מסוימת? מהי רמת השירות שלכם אם הזמנת לקוח ממוצעת מכילה 2 פריטי A, 3 פריטי B ו – 5
  פריטי C, כאשר זמינות המלאי שלכם היא 99% לפריטי A, 90% לפריטי B ו – 85% לפריטי C? (זה
  רק 37%!)

- כאשר אתם משתמשים במינ-מקס הכמות והתזמון של ההזמנות היא על פי הנוחיות שלכם (או לפחות 

  מה שנראה כנוח לכם) ואינה לוקחת בחשבון שיקולי הספק. דבר הגורר לעתים קרובות אי הלימה אשר
  בתורה מביאה להפרה של כללי ה"מקס" ולניפוח המלאים מעל לרמת המקסימום הרצויה.

אחד מהשיקולים המקוריים לשימוש במינ-מקס היה אופטימיזציה של עלות ההזמנה. בעבר, ניפוק הזמנה דרש התעסקות מרובה וכוח אדם ובכך היה תמריץ משמעותי להזמין בתדירות נמוכה ככל האפשר כך שהעלות הכרוכה בניפוק ההזמנות מינימלית (כמובן מבלי לנפח מלאים יותר מדי). אולם, האם הבחנתם בכך, שמזה תקופה ארוכה למדי אין שום עלות לניפוק הזמנה? שמערכות המידע שלכם יכולות לנפק הזמנות לחידוש מלאי באיזו תדירות שתרצו מבלי שהדבר ישנה את העלויות כלל?

ומה אם באמת נזמין מייד לאחר שפריט מלאי נצרך (דבר שאינו מחייב את נקודת האספקה לספק מיידית)? מה יהיו ההשלכות של שינוי כזה?

FROM TO 

 

האין זה בדיוק מה שרצינו? רמות מלאי נמוכות יותר, תחזית מדויקת הרבה יותר ולכן גם מלאים מדויקים הרבה יותר. ההשלכות החיוביות הן רבות, רק הביטו בגרף ותוכלו לראותן ובאותו הזמן העלות והסיכונים הם בדיוק אפס והיישום פשוט למדי. ובכן, האם אתם עדיין משתמשים במינ-מקס?